
קצת עליי
שמי יעל קונש ואני מטפלת ומלמדת באמצעות שיטת פלדנקרייז מאז שהוסמכתי לכך בשנת 1998 על ידי ד"ר אילת אלמגור וענת בניאל בנווה שלום. אני עובדת בקליניקה פרטית, ועד לאחרונה גם עבדתי במשך כעשרים שנה במסגרת המרפאות לרפואה משלימה של קופ"ח כללית.
אל השיטה נחשפתי בתחילת שנות ה-20 שלי, כשהייתי סטודנטית להוראה ובימוי תיאטרון בסמינר הקיבוצים.
התנועה תמיד הייתה עבורי מקור לשמחה ולהנאה. על הדשא בקיבוץ אפק, שבו נולדתי, הייתי נוהגת לעשות גלגלונים ועמידות ידיים בלי סוף. נהניתי מאוד גם משיעורי הריקוד ומאימוני השחייה, אבל לא נהניתי כלל מהפן התחרותי וההישגי שלהם.
מאימוני השחייה פרשתי לאחר תחרות השחייה הראשונה, שבה סיימתי אחרונה ועם ריאות מלאות מים. את שיעורי הריקוד הפסקתי כשהמורה התעקשה שנבוא בבגדי גוף צמודים, ואני כבר אז לא נמניתי עם הדקיקות...
שיטת פלדנקרייז הפגישה אותי עם סוג אחר של מבט על הגוף. את המבט השיפוטי והמשווה של העין החיצונית החליף מבט פנימי, סקרן ונעדר שיפוטיות, ששם את התחושה הפנימית במרכז ונותן לה להיות מורת הדרך.
עם השנים והניסיון שרכשתי כמטפלת בשיטה, נעשתה תחושת המגע שלי קשובה לפרטים ולאיכויות דקות ועדינות להפליא. קשב זה מעמיק את הקשב של המטופלת ששוכבת על מיטת הטיפול, והקשב שלה מעמיק את שלי. כך נוצר בינינו דיאלוג אינטימי ועמוק, עד שלפעמים אני מרגישה שאנחנו כמו יצור אחד שפועל ביחד בהתאמה מושלמת. אני חשה,שלרגעים הללו, שבהם מתקיימת תקשורת כל כך פתוחה ואינטימית ביני לבין המטופל, יש כוח מרפא.
אני נשואה לדירק, אם לשניים ומתגוררת במושב צופית שבשרון.


.jpg)